מעולם לא העזתי ליצור אומנות. זה היה מחוץ לתחום הנוחות שלי, והיו לזה כללים מאוד ברורים של "כישרון" ו"יופי". הסדנה של אתי גילתה לי כללים חדשים: "רגש", "תעוזה" ו"הבעה". תמיד הייתי מחוברת לטבע, לנוף ולאוויר הפתוח. דווקא תקופת הקורונה הסגורה הוציאה אותי אל מרחבים של פרחים וחיות בר. התחלתי להתעסק בצמחים בבית הגידול הסמוך לביתי, וגם בתוכי ובבית הגידול שלי התחיל משהו לנבוט. את היצירה החיה של הטבע הבאתי אליי הביתה. הטבע, הסדנה, היצירות של כולם וגם אני – הם נפלאות הבריאה.