לפני כמעט עשור נמלטתי מגל גדול שאיים להגיע אל חופי קליפורניה והיכה בחופי יפן. ימי הקורונה וגלי הבהלה שהביאו עימם הציפו בזכרוני את הגל הקדום... שהיכה בי. מכל אלו נוצרה סדרת צילומים מרהיבים המביאים מיופי המצולה, מעומקה, מאינסופיותה ומהיחסים האפשריים בין האדם למים. האם זה מפגש עם כח בורא ומרפא, או עם כח מחריב והורס? 

ולפרקים לא ברור אם הגל הוא ישות חיצונית או פנימית לי? מי בורא ויוצר את הגל? האין הכל, אלא גל מחשבה העולה בראשי? 

האם אני הוא הגל? האם אנחנו אחד? או שניים? איכויות מנוגדות של סדר מול כאוס, פגיעות מול עוצמה. ובדיאלקטיקה בין השניים, נולדת אני. נולדת אני מחדש. מקצף הגלים...