האוטופיה מתייחסת אל המציאות בהווה בצורה ביקורתית, והיא מציגה אפשרות של עתיד טוב יותר. מהו עתיד טוב? – תלוי מי הכותב או הכותבת, ומה הם הערכים המרכזיים בתקופה שהם חיים בה.

כמו האוטופיה, גם הדיסטופיה מעודדת את האדם להתבונן במציאות באורח ביקורתי. הדיסטופיה עושה זאת באמצעות תיאור של מציאות עתידית שלילית, שכן, לפי תפיסתה, זרעיה של מציאות מאיימת זאת טמונים בהווה. ואם האוטופיה מעוררת את האדם לשלול את ההווה מתוך שאיפה לחיים האידיליים המתוארים בה, הדיסטופיה מעוררת את האדם לשלול את המציאות מתוך הבנה שמגמות מסוימות בהווה עלולות להוביל לעתיד רע יותר.

תקופת הקורונה זימנה, כך אני מרגישה, מחשבות רבות על ההווה, ועל הדרך בה אנו חיים. עלו בי בימי הקורונה מחשבות רבות על קצב, קרבה, מגע, פשטות. שני מיצגים שהכנתי, עוד לפני השהייה בבית בימי הקורונה, משתלבים יחד מבחינתי למציאות שבה האוטופי יש בו משום התרפקות על העבר וחזרה לדברים יום- יומיים קרובים ונוגעים.